דעות

מחלה ושמה שנאת רופאים

בניגוד לכל הידע שלהם במניעת מחלות, גישת האחראים על שלום הצוות הרפואי גורסת כי ענישה וחקיקה, שוטרים ומאבטחים, ימנעו את התפרצות המחלה עתיקת היומין - ואולי יש להפעיל אמצעי מניעה אחרים?

בדיקת רופא ילדים. אילוסטרציה

ראשית, הבהרה לשני מושגים: "יאטרופוביה" היא פחד מרופאים, ואילו שנאת רופאים היא "קסנוסויאטרו" (Xenos - זר, אויב, ביוונית עתיקה) - מושג שלא מצאתי לו עדיין סימוכין בספרות הרפואית ואני מציע אותו כאן (אשמח להצעות נוספות).

שנאת רופאים היא תופעה ידועה מקדמת דנא. במסכת קידושין נאמר כי "הטוב שברופאים לגיהנום", ולכן יש אולי מי המפרשים את הציווי הזה, שיש להפעילו גם היום וליצור עבור הרופא את הגיהנום כבר במרפאה הלכה למעשה. קיימים עשרות פירושים לפסוק זה, אחד מהם טוען כי בגיהנום אכן דרוש רופא, אולי.

ב-1858 יצא לאור "נזם זהב", ספרו של  יוסף אלמנצי, משורר איש  פאדובה, ובו השיר "טוב שברופאים לגיהנום" מתחיל במילים: "רוֹפֵא רָשָׁע! פְּקוּדֵי אֵל בְּזַיִת... לֹא תִּרְצַח, לֹא תִּנְאַף כְּאָב מָחִיתָ, לִפְקֹֹֹד אִשָּׁה זָרָה יוֹם  יוֹם רָצִיתָ... שָׁפַכְתָּ דָּם נָקִי" וגו'.

ברנרד שאו, בהקדמה למחזה הנפלא שלו "דילמת הרופא", יוצא בכתב אישום ארוך ומנומק כנגד הרופאים, השרלטנות ותאוות הבצע. ב"החולה המדומה" של מולייר מרפאים את החולה שרלטנים, ואפילו באופרה של מוצרט "כך עושות כולן" יש רופא מתחזה המשתמש במגנט, שהיה מקובל אז לריפוי מתחזים.

האטיולוגיה של המחלה הנ"ל מתחילה בילדות, עם הטראומה של העולל המוחזק חזק בידי האם (או האב) ואדם בחלוק לבן נועץ בִגרונו כפיס עץ. מילדותי אני זוכר כיצד הוחדר לגרוני מכשיר אימתני, שכרת את שני שקדי. הזיכרון טושטש במקצת על יד שבוע של בליעת גלידת וניל.

עמודי החדשות מוסיפים שמן למדורת השבט. כל טעות אבחנתית נעה בין טעות אנוש לפשע פלילי, כאילו מדובר בקנוניה של הרופאים לחסל את כל הנכנסים למחלקה לרפואה דחופה, זירת הפשע שבה מתעללים בממתינים

האימה הזו מתוחזקת היטב על ידי מערכת המשפט והתמחויות של עורכי דין שמאסו בכתיבת חוזים ועברו למקצוע חדש – "מומחים לרשלנות רפואית". כתבות מוסוות בעיתונים מביאות לקהל הרחב את הבשורה כי כניסה לבית החולים עשויה להביא לשיפור ניכר במצב הכספי – "נפגעת? (או אפילו אם לא נפגעת), המומחה שלנו כבר יסדר לך פיצוי הגון. במקום לשבור במכה אחת את שיניו של הרופא ולהיענש על כך (או לא), נתבע את עוטה החלוק הלבן", וגם עורך הדין לא יפסיד. עמודי החדשות מוסיפים שמן למדורת השבט. כל טעות אבחנתית נעה בין טעות אנוש לפשע פלילי, כאילו מדובר בקנוניה של הרופאים לחסל את כל הנכנסים למחלקה לרפואה דחופה, שהיא הרי זירת הפשע ושם מתעללים בממתינים.

בשל דרישות ארגוני הרופאים, ליד כל רופא נמצא שוטר, המעצים את מחלת שנאת הרופאים, ובצדק רב. אין חיסון אפשרי למניעת שנאת רופאים. מה גם שמדי פעם, עם התפרצות נוספת של המחלה (מקרים בודדים או מגיפה ממש), רפלקס מאוד מיוחד מתבטא ב"השבתה" – סוגרים את המרפאות ואת המלר"דים, ובמדים ירוקים ולבנים יוצאים גורמי המחלה לחצרות בתי החולים, ומנהליהם ואגודות האחיות והרופאים מצהירים שיש להם "אפס סובלנות" לאלימות והם גם ינהלו את האוקסימורון המפורסם "נילחם באלימות". כך, כל אותם שונאי רופאים רדומים, שהמתינו בסבלנות חודשים ארוכים לתור לניתוח הטחורים המדממים, יקבלו תור חדש, צמוד למועד שבו יחודש הדרכון שלהם במשרד הפנים בסכנין (כי אין תורים במקומות האחרים).

זמני ההמתנה לרופא בסדרה הטלוויזיה הרפואית האחרונה נעים בין מספר שניות - הרופא למעשה המתין למטופל - לדקה ומחצה. לא פלא שאצל הפציינט הממתין ארוכות לתורו חל שינוי באזור האמיגדלה, המצווה עליו להפוך שולחן ולתקוף את כל מה שמכוסה בצבע לבן וירוק

כמעט שכחתי את ה"בוסטר", זריקת העידוד הניתנת בערוצי הטלוויזיה: זמני ההמתנה לרופא בסדרה הרפואית האחרונה נעים בין מספר שניות – הרופא למעשה המתין למטופל – לדקה ומחצה, כפי שנמדד ופורסם בספרות. ההחייאה מצליחה ב-75% מהמקרים (פורסם ב-NEJM). לא פלא שאצל הפציינט הממתין אורכות לתורו חל שינוי באזור האמיגדלה, המצווה עליו להפוך שולחן ולתקוף את כל מה שמכוסה בצבע לבן וירוק. בנוסף, מתארות נשים מפוקסלות ומעֻוותות קול את מה שעשה להם אותו רופא (ראו לעיל הציטוט מ-1858).

מאחר שהמחלה רדומה ומתפרצת רק בתנאי סביבה מיוחדים, אנו יודעים מלימודי הרפואה כי הדרך הטובה ביותר למנוע התפרצות מחלה או מגיפה היא על ידי פעולות מניעה: זיהוי גורמי המחלה מראש, השמדתם והקטנת הסיכון לרופא ולפציינט במגע עם מציתי התקף קסנוסויאטרו טיפוסית (ע"ע). אולם, הגישה של האחראים על בריאות ושלום הצוות הרפואי, בניגוד לכל הידע שלהם במניעת מחלות, גורסת כי ענישה וחקיקה, שוטרים ומאבטחים, ימנעו התפרצות – ואולי יש להפעיל אמצעי מניעה אחרים?

נושאים קשורים:  פרופ' יואל דונחין,  דעות,  אלימות נגד רופאים,  חדשות,  שנאת רופאים
תגובות
אנונימי/ת
06.02.2023, 06:23

נסחפנו קצת!? שנאה, פחד עיוות..
מאז ומתמיד קיים כבוד לרופאים.
משהו בפרסונה של אנשים שהפכו לרופאים לא הולמת המקצוע. אלו צריך לאתר אותם לחנך לטוב ולסובלנות או שמא לשלוח אותם לשבת בקובייה עם מחשב. אנשים לא קמים בבוקר עם כוונת תחילה לאיים ולהכות צוותים ורופאים!
לכול תגובה יש תגובה חוזרת. מאמינה כי יחס טוב גורר יחס טוב. אני אדם עם 30 שנות ניסיון במערכת הבריאות. לא הותקפתי ולו פעם אחת בכול שנות עשייתי. ראיתי אחיות ורופאים שהותקפו ותכלס היה מגיע להם כי התנהגו באופן בוטה ומחריד!!! בלשון המעטה.
אל תציירו אותנו אנו אנשי הרפואה כאל מלאכים עלי אדמות. עם כול הכבוד לך דר יואב.

מאות רופאים לא הותקפו, כולל אלה שלא התנהגו יפה. התקפו גם מי שגילה יחס טוב. אם כך, הכותב ( כותבת) מאשימה למעשה את הרופא ומעצימה כמובן את עצמה . ובעצם שמי יואל. וחבל שכותבים בעילום שם.

06.02.2023, 22:13

לאף אחד לא מגיע להיות מאוים במקום עבודתו. גם אם אלוהים לא נתן לו קסם אישי וסבלנות אין קץ.

אנונימי/ת אולי את/ה נסחפת לא קצת אלא הרבה, נסחפת בהערצה עצמית ובהתנשאות מקצועית וחברתית?

אנונימי/ת
07.02.2023, 19:20

דר אשכנזי שלום. חלילה. אין כאן שום התנשאות. צניעות ורק צניעות.
שימו לב לדיון כאן, לרגע הפכתי הנושא המרכזי כי אנו לא מסוגלים לקבל דעות אחד של השני..
אין הצדקה להכות צוותי רפואה. אך עלינו להבין מרגע כניסת המשפחה לקבלה ועד לשלב של המכות, זו שרשרת, פאזל של כעס. חובה עלינו לבדוק רצף האירועים.
המשפחות אכן מגיעות עם מטעניהן, השאלה השאלתית היא, איך ניתן להקל על המשפחות? להוות עבורן מודל חיקוי של הכלה וסבלנות. האמינו לי ניתן להקל עליהן. מילה טובה, הסברים, עידכונים שוטפים.. אפשרי.. לא פשוט אבל אפשרי
איתכםן הסליחה והמחילה באם פגעתי בכבודכםן.

אנונימי/ת
07.02.2023, 19:30

פרופ' יואל, האנונימיות לא מוסיפה ולא גורעת מהדיון.
נהנית מאוד לקרוא דבריך..
אני האנונימית של הותקפה ולו פעם אחת במהלך 30 שנות עשייה.
שיא הרצינות. צברתי אלפי מכתבי תודה. רובן הדגישו נושא יחסי האנוש. באמת בצניעות. אין במה להתהדר!! פשוט זו דרכי.. אורח חיים כזה. אולי זה יועיל לרופאים מתחילים. היו אנשים טובים. זה שאנו רופאים ואחיות בצד השני של המתרס לא הופך אותנו חסינים. בשבריר שניה יכולים לעבור לצד של החולה ומשפחתו.
לילה טוב

אנונימי/ת
08.02.2023, 19:15

ועוד איך משפיעה על הדיון !

אנונימי/ת
10.02.2023, 09:25

כנראה שאינך נמצאת דייך במערכת הבריאות הציבורית.
האם לעיתים תקיפה היא תוצאה של רופא עמוס, שאינו סבלן דיו ? בהחלט.
ורבות נעשה במערכות הבריאות כדי לשפר יחסי אנוש ותקשורת מכילה.
אך פעמים רבות התקיפה אינה קשורה לרופא או התנהלותו, אלא לחוסר סבלנות, צורך בסיפוק צרכים מיידי, תחושה שפעמים רבות מוכחת כנכונה, שמי שצועק ומאיים, יקבל את מבוקשו, כי " לא רוצים להתעסק איתו ", ולהסלים את המצב .
וכן, התקשורת מלבה חוסר אמון במערכת כשלכל תוצאת טיפול לא רצויה , מתיחסת כרשלנות נפשעת, כאילו שאין תופעות לוואי, סיבוכים ואפילו מקרי תמותה, צפויים ובלצי נמנעים גם בטיפול מיטבי.
להעביר את כל האחריות לאלימות בהתנהלות הצוות הרפואי, משמעה "האשמת הקורבן" ואינה ראויה !

10.02.2023, 10:41

אנונימית יקרה,
1. צר לי לאכזב אותך. אני חטפתי סטירה בשעה 12 בצהרים, במרפאה ריקה, מאבא של ילדה שהגיעה באיחור למעקב רגיל לחלוטין, והתנדבתי לבדוק למרות שהמרפאה כבר הסתיימה (ולא חיכה יותר מ 2-3 דקות). לא היתה שום שרשרת, או פאזל של כעס. הכל הלך רגיל לגמרי, עד שהבחור הבין משהו לא נכון, וקפץ.
2. הייתי אז רופא מומחה עם ותק דומה לזה שאת מציינת שיש לך, והיות שאני לא כותב באנונימיות, את יכולה לחפש ברשת חוות דעת עלי. אני לא מהמתנשאים או אלה עם היחס המחריד, שלדבריך מגיע להם לחטוף.
3. איני יכול לשנות לך את האמונה שיחס טוב גורר יחס טוב, כי אמונה (ראי דת) היא לא משהו שאפשר לשנות עם עובדות. אני רק יכול להציג לך עובדות.
4. האמירה ש"היה מגיע להם" מקוממת. מי שהולכת עם לבוש חשוף ברחוב חשוך, לא "מגיע לה" שיאנסו אותה.
5. אני לא מרגיש שפגעת בכבודי כלל. אני סבור שאת טועה בגדול. שורש הטעות שלך, לדעתי, טמון בעובדה שאת מנסה לשים את עצמך במקום של התוקף. בלי להכיר אותך,אלמונית יקרה, אני די משוכנע שמערכת הערכים שלך לא תיתן לך לתקוף אף אחד בשום מקרה. מערכת הערכים של אותו התוקף שונה משלך, ולכן טעות היא לנסות להבין אותו לפי ערכייך שלך.

14.02.2023, 05:33

מחזקת את דבריך

06.02.2023, 19:16

שלום.
מעניין.
ומה תמליץ כמניעה?
תודה

אנונימי/ת
06.02.2023, 19:19

המאמר ממחיש מדוע קיימת שנאה או רתיעה מרופאים. כמה זחיחות ויהירות ובעיקר ניתוק מהמציאות במאמר אחד

06.02.2023, 22:27

תודה יואל. תמיד התייחסו לרופאים בהערצה אבל גם בבוז. וולטיר, אשר חי בתקופה חשוכה מבחינת הטיפול הרפואי, אמר: "רופאים רושמים תרופות שהם יודעים עליהן מעט מאוד, במטרה לרפא מחלות שעליהן הם יודעים עוד פחות, לשימושם של בני אדם שעליהם אינם יודעים דבר." והוסיף בציניות: "אמנות הרפואה היא לשעשע את החולה, בעוד שהטבע מרפא את המחלה."
אבל וולטיר ידע גם לומר: "אנשים העוסקים בהענקת בריאות לאדם אחר, תוך שילוב של כישרון ואנושיות, הם מעל לכל גדולת הארץ. הם אפילו לוקחים חלק בתהילה האלוהית, כי לשמר ולחדש את האדם הוא מעשה לא פחות נאצל מאשר לברוא מבראשית" (תרגום חופשי מאנגלית).

תודה, המתנתי לתגובותו של אחד משונאי המתמידים . אני אכן מנותק מהמציאות, זחוח וגם יהיר. וגם לא סובל ממחלת האנונימיות....

07.02.2023, 00:07

לא מבין את התגובות הארסיות והמיותרות. פרופ' דונחין תיאר תופעה מוכרת, נתן לה הסברים מתוך העולם החברתי שלנו וקרא לנו להענות לאתגר לחפש דרכים חלופיות, פחות אלימות ופטרוניות לבלום את ההידרדרות. מה לא בסדר?
תודה לפרופ' דונחין.
אני, כסטודנט לבריאות הציבור וכמי שעוסק בקידום בריאות בשגרה (פיזיותרפיה, פעילות גופנית, כאב כרוני וכו') רק תוהה, האם ההנחה של פרופ' דונחין כאן שרופאים מבינים במניעת מחלות אכן משקפת את המציאות בשטח. כמדומני שלא...

07.02.2023, 01:36

פרופ' יואל דונחין שלום,

קראתי בעיון את מילותיך. אני זוכר את בדיחות הדעת שלך בחדרי הניתוח בהדסה עין כרם.
אולם אין לזה כל קשר לרשלנות הרפואית בישראל.
אין לזה קשר לאנשי הספרות והתווים כמו יוסף אלמנצי, ברנרד שאו, מולייר, מוצרט ועוד מכובדים.
אין לזה קשר לעורכי הדין. אין לזה קשר לארגוני הרופאים. אין לזה קשר לשנאת הרופאים. אין לזה קשר לרופאים. אין לזה קשר ל"בוסטר".

הבעייה מתמצת אך ורק תחת כותרת אחת בלבד : חסיון הרשלנות הרפואית בישראל.
ליודעי דבר ייאמר שרשלנות רפואית היתה כבר מקום המדינה ואילך : רשלנות רפואית בישראל 1948 – 1960 : http://www.csen.com/%D7%A8%D7%A8%D7%91.pdf?fbclid=IwAR1q66zYVN0pMhZGLUnvao0DhBLmovmY88ccIMIcH5ysehDezhDRX5Mzvng

מה השתנה מאז ומזה יותר מ 20 שנים ? - חסיון הרשלנות הרפואית בישראל.

אפשר לשמור על חסיון רפואי במחיקת כל הנתונים הראויים להשחרה. ובאמצעות כך לחשוף את כל תיקי הרשלנות הרפואית לפי בקשת בעלי המקצוע ( עורכי הדין).
המצב דהיום הוא חסימה טוטלית של כל מקרי הרשלנות הרפואית בתאי האיחסון של כל בתי החולים בישראל. חסיון מוחלט.

" המקרה הראשון שבו הוגשה תביעה בגין רשלנות רפואית, אירע באנגליה בשנת 1347, במשפט מורטון (התביעה נדחתה מנימוקים טכניים אולם הוכרה אחריות המנתח בגין רשלנות רפואית). המקרה הראשון הידוע בארצות הברית אירע בשנת 1794 בקונטיקט".

אין הגיון בחסיון הנ"ל במדינת ישראל. כאמור : " אפשר לשמור על חסיון רפואי במחיקת כל הנתונים הראויים להשחרה".

זכותם של נפגעי הרשלנות הרפואית לבקש ולקבל את מלוא החומר הרפואי מבית החולים בעת תמותה ( באמצעות בני המשפחה) או תחלואה . רק כך יהיה ברור לכל העוסקים במלאכת הקודש ( רפואה) שיש לעשות הכל
( כלומר הכל ! ) על מנת שהמקרה לא יהווה מקרה של רשלנות רפואית.

בברכה,

ד"ר יוסף אלדור

לדעתי (בצנעה רבה) מצד אחד, צודק מאוד פרופ' יואל דונחין וזה פן אחד של המציאות שלנו אך מצד שני צודק גם ד"ר יוסף אלדור המתאר מצב שאולי הוא רק תגובה לאותו הפן שתואר בכתבה.
ישנו גורם מחולל שאותו כולם שוכחים - המחלה, התאונה ו/או הגורמים שהביאו את הפונים אל הרופא. הם אלה הגורמים לסבל, לנכות ולמוות. הרופא הוא זה המציב עצמו בתווך, הוא זה המנסה לבלום, לעצור ולהחזיר לחולה, לנפגע ולגוסס את תקוות החיים.
מה לעשות אותו רופא גם בן אדם המביא אל עמדת התווך גם את בועת עולמו הפנימי? האם בגלל זה צריך לתקוף אותו, לפגוע בו, להעניש אותו בבתי המשפט? אם גם היה אחרון הרופאים הייתה הצדקה לכך?

07.02.2023, 08:33

להלן תמצית של מחולל המחלה:
"כל אותם שונאי רופאים רדומים, שהמתינו בסבלנות חודשים ארוכים לתור לניתוח הטחורים המדממים, יקבלו תור חדש, צמוד למועד שבו יחודש הדרכון שלהם במשרד הפנים בסכנין (כי אין תורים במקומות האחרים)."
פרופ' דונחין הטבת לתאר את המחלה,
כפי שציינתי למעלה המחולל העיקרי של המחלה זה קריסה מתמשכת ומעמיקה של זמינות שרותי הבריאות לציבור, חוסר בחמלה והבנה לצרכים ההולכים וגוברים לשרותי רפואה כפי שזה מתבטא גם במספר הרופאים הדרושים לעומת מספר הרופאים המסיימים בתי ספר לרפואה בארץ.
וכל אלה שטוענים שנסחפת...טועים קשות, כנראה שלא ביקרו לאחרונה באחד מחדרי המיון בארץ ולא משנה באיזה..... ממליץ לכם לעשות זאת, אולי תשנו את דעתכם, כי הכבוד לרופאים הולך ונעלם ככל שזמן ההמתנה במיון הולך ומתארך.
הלוואי והיית כותב על מחלה אחרת "אהבת רופאים" שאני תקווה שתחליף במהרה את המחלה הנוכית ההולכת ופושה בקרב הצבור.
אגב הביטוי "הטוב שברופאים לגיהנום" מופנה לרופאים עצמם וליחסים שבינהם ולאוו דווקא ליחס הרופאים לחולים.

אנונימי/ת
07.02.2023, 09:20

יואל היקר,
כדרכך מקדמת- דנא אתה בוחר להציג בעיות לא חדשות ,עם גוון פיקנטי,תוך שימוש הומור ציני מוצנע.
הצעה מעשית לפתרון בעייה שהעלית לרוב,כמעט תמיד חסרה.

גם מבט לקרביו של הרופא המצוי,שגרימת הסיטואציה ממיקור אמיגדלי קיימת גם בתוכו,אך צורך מניעתה מצידו ממש נעדרת מהבנתך את חינוכו הרפואי החסר בהיבט זה של השכלתו המקצועית.
בעת הנוכחית,כאשר כולם שונאים את כולם ותרחישים תוקפנים-אלימים קלים לערור גם ברחוב,מתבקש מבט מעמיק יותר שיכלול תרגום המצוקות האנושיות של של מטופל מול רופא לפתרון מפנים שניתן ללמדו במסגרת
החינוך הרפואי הבסיסי

07.02.2023, 09:23

התופעה היא עקב שוני חינוכי ותרבותי בין אזרחי ישראל. לא משנה, מי לא מנומס, צוות רפואי או המטופל ומשפחתו.

אנונימי/ת
07.02.2023, 09:30

כל מילה חקוקה בסלע ההגיון,תבונה וברגישות אנושית

אנונימי/ת
07.02.2023, 10:46

מזדהה עם עמדתו של דר אשכנזי. בעולם של סבל ומצוקה עלינו להמשעך ולהפגין אמפטיה וחמלה וזאת בנוסף להקפדה על מקצועיות. צריך לקבל את זה שאנחנו רק חלק קטן בתוך מערכת רפואית שנמצאת במצוקה קשה, ומרות זאת לנסות להיות אי של אנושיות בתוך חברה אלימה, גם כשקשה. אינני מקבל את התיאוריה של דר' אלדור שהציבור פועל נגדנו עקב הסתרה מכוונת של טעויות ורשלנות. עובדתית, יש ניהול סיכונים ומתנהלים רישומים שמאפשרים לעקוב אחרי טעויות. ממולנו נבנית מערכת של עורכי דין שמתפרנסים מתביעות נגד רופאים, גם כאשר לא מדובר ברשלנות לשמה. חבל שבאווירה הליטיגטורית השלילית הזו הפסקנו לבצע תחקירים פנימיים (CPC) שיעזרו לנו לשפר את האבחון והטיפול בחולים.

אנונימי/ת
07.02.2023, 10:29

המון הערכה על הכתיבה מלאת תעוזה שמחוברת למציאות עם הומור שחור כדרך לבטא תסכול ממציאות שההיגיון לא מוצא לה פתרון .
לדבר על שנאה זה אמיץ זה רגש שלימדו אותנו להדחיק כי הוא לא מנומס .
(הדחקה זה לא אומר שזה נעלם הוא מופיע "כמראה" "כשליח")החברה למידה אותנו על טוב ורע ופה מקור הטעות, החברה צריכה ללמוד יותר על חמלה עוד בשנות הילדות של הילד על תחושותיו ורגשותיו פחות להעניש יותר לחבק מאחר שההבנה הקוגנטיבית שלו עדין לא התפתחה .שזה לא קורה התגובה מהאמיגדלה נחקקת בהמשך בתודעה ולעקור את זה ?אף רופא לא יעזור זה עובר מדור לדור .גם לכאורה האנשים המנומסים יושב בפנים לוציפר תתעלמו ממנו הוא יופיע בדיוק ברגע החולשה .

07.02.2023, 20:22

"החיסיון על תביעות רשלנות רפואית פוגע בכולנו"
פנייה תקדימית לקופות החולים, לבתי החולים ולחברות הביטוח: עצרו את החלת הסודיות על הסכמי הפשרה • יו"ר עמותה המייצגת נפגעים: "למנוע את האסון הבא"

רן רזניק
29/5/2022
בימים האחרונים מתנהל מאבק ציבורי ומשפטי חסר תקדים נגד הסודיות סביב תביעות הרשלנות הרפואית בישראל, המוגשות נגד קופות החולים ובתי החולים בארץ.
המאבק החל בפנייה תקדימית של עו"ד אסף פוזנר לכל ארבע קופות החולים, לבתי החולים ולחברות הביטוח, בדרישה להפסיק לאלתר את הנוהג הקבוע שלהם לדרוש הטלת סודיות מוחלטת על פרסום לציבור ובתקשורת על כל הסכמי הפשרה המתקבלים בתביעות הרשלנות הרפואית בישראל.
את המאבק מובילה עמותת אופק חזרה לחיים, הפועלת למניעת רשלנות רפואית ובטיחות החולה.
מתחייבים שלא להתראיין
על פי הערכות, בישראל מוגשות מדי שנה כ־3,000 תביעות רשלנות רפואית נגד מוסדות הבריאות בארץ. רובן, כ־90 אחוזים, מסתיימות מבלי שמתקבל פסק דין - אלא בהסכם או הסדר פשרה לתשלום פיצויים בין נפגע הרשלנות הרפואית לבית החולים או לקופת החולים, שבהם ניתן, על פי הטענות, הטיפול הרפואי הרשלני.
במסגרת פשרות אלה משולמים מרבית הפיצויים על רשלנות רפואית בארץ, לעיתים גם בסכומים של מאות אלפי שקלים ועד מיליוני שקלים לכל תובע. על פי הערכות, משולמים בישראל כחצי מיליארד שקלים פיצויים על רשלנות רפואית בשנה.
ואולם, הסכמי והסדרי הפשרה בתביעות אלה נחתמים רק לאחר שנפגעי הרשלנות הרפואית חותמים שהם מסכימים לקבל את התנאים של קופות החולים ובתי החולים, שלפיהם הם מתחייבים בחתימתם - כתנאי לקבלת הפיצויים - שלא לפרסם, לא להתראיין ולא לדווח או לספר לאף גורם על הסכם הפשרה ועל הפרשה שבמסגרתה אירעה הרשלנות הרפואית.
כתוצאה מכך, במקרים רבים מאוד גם משרד הבריאות - האחראי לפיקוח על כל בתי החולים וקופות החולים - לא מעודכן בתביעות הרשלנות הרפואית ובפיצויים המשולמים, ואינו חוקר ובודק חלק ניכר ממקרים אלה.
יש לציין כי ההתניה לאיסור הפרסום של הסכמי הפשרה לא נדרשת על ידי בתי החולים שבבעלות משרד הבריאות והמדינה, אלא על ידי קופות החולים, בתי החולים, המרפאות של קופות החולים, בתי החולים הפרטיים ואלה שבבעלות עמותות ציבוריות (כמו בתי החולים של הדסה ושערי צדק בירושלים).
"שימוש כוחני"
בפנייה של עו"ד פוזנר, מבכירי עורכי הדין שמייצגים נפגעי רשלנות רפואית, הוא טוען כי הסכמי הסודיות שנפגעי הרשלנות הרפואית נדרשים לחתום עליהם כתנאי לתשלום הפיצויים גורמים "נזק למשרד הבריאות, שאמור לקבל את מלוא המידע ביחס לרופאים, ומביאים להסתרה והשתקה שפוגעת באפשרות לתחקר אירועים ולהפיק לקחים. זאת על מנת למנוע אירועים עתידיים ולמנוע ביקורת על מוסדות רפואיים בארץ".
עוד טען פוזנר כי הסכמים אלה הם "בלתי סבירים וגורמים נזק לציבור, האמור להיות בעל אפשרות לבקר את מערכת הבריאות - הן באופן ציבורי והן על ידי החלטה לאיזה מוסד רפואי הוא יפנה".
עמיעד טאוב, היו"ר בהתנדבות של עמותת אופק חזרה לחיים, העמותה המרכזית בישראל הנאבקת ברשלנות הרפואית, אמר ל"ישראל היום" כי "הדרך להצלת חיים מתחילה במניעת רשלנות באמצעות שיתוף ידע, הגברת השקיפות ולקיחת אחריות. רשלנות רפואית פוגעת ביותר מ־8,000 בני אדם בשנה. אחד המחדלים הגדולים בתחום בטיחות הטיפול ומניעת רשלנות רפואית, הוא הסכמי ההשתקה המזעזעים, שאינם מאפשרים הפקת לקחים רוחבית ומניעה של מקרים נוספים, זאת בשל הסתרת פרטי המקרים.
"הנטייה הברורה לפשרות נועדה להגן על הפגמים בהתנהלות הפוגעים ובתי החולים, ומתוך חשיבה כלכלית גרידא של חברות הביטוח - המחייבות כדבר שבשגרה את הנפגעים לחתום על הסכמי סודיות, שאוסרים על הנפגעים לפרסם את פרטי המקרה והתקלות.
"כך 'קונים' הגורמים החזקים במערכת הבריאות ובמשק את שתיקתם של החולים הנפגעים והאוכלוסיות המוחלשות ויוצרים את הרשימה הבאה של הנפגעים, באמצעות מניעת היכולת לתחקר, להעביר מידע ולמנוע את האסונות הרפואיים הבאים. מדובר בשימוש כוחני של מוסדות הבריאות בהעמדת דרישות בלתי מתקבלות על הדעת מהנפגעים".
עו"ד פוזנר טרם קיבל תשובה על פנייתו.
https://www.israelhayom.co.il/health/article/11298393

אנונימי/ת
07.02.2023, 23:02

דוקטור מרדים נכבד, תתפלל שלא תגיע אליך תביעת רשלנות מאיזה עורך דין רעב ורודף-אמבולנסים.

07.02.2023, 23:33

אנונימי/ת נכבד/ה,

נראה לי לכאורה שעברת/ה את גבול הדיון בנושא הרשלנות הרפואית. יתרה מכך יש פגיעה בעורך דין ( כלשהו) באמירה החמורה : " עורך דין רעב ורודף-אמבולנסים". האנונימיות אינה הגנה כנגד. לראייה דבריך : "דוקטור מרדים נכבד, תתפלל שלא תגיע אליך תביעת רשלנות מאיזה עורך דין רעב ורודף-אמבולנסים."
אבקש למחוק האמירה " עורך דין רעב ורודף-אמבולנסים".

בברכה,

ד"ר יוסף אלדור

ד"ר אלדור מכובדי, למקרא דבריך נראה לי כי אתה כותב כאשר עולמך הפנימי והווייתך המקצועית רחוקים כמזרח ממערב מסְפֶרָת הקשר שמתהווה בין המטופל (הסובל) לבין הרופא המטפל.
זאת עליך לדעת ולהבין בטרם תמשיך להפליג בדבריך (שריח איום נודף מהם).
אנו הרופאים המטפלים (או לפחות חלקנו) נדחפנו במהלך 20-30 שנה אחרונות להיות יותר ויותר חרדתיים עד גבול הפרנויה ממטופלים המיוצגים על ידי עורכי דין (שלא רודפים אמבולנסים אבל כן ממתינים בשלווה ובנועם מקצועני לאלה שיוצאים מהאמבולנסים).
במקום שהמפגש שלנו עם הפונה יהיה מלווה באמפטיה, בחמלה וברחמים הוא מלווה ברישום במחשב ובתיעוד (שעתיד אולי להגן עלינו ולהוכיח למערכת משפט שפעלנו כבינה מלאכותית מוצלחת ונטולת טעויות).
אנא ממך לפני שתתקוף מערכות הקורסות מחוסר תקציב המנסות בקושי רב להתגונן מחמסנים הרואים בכל מעידה אנושית – רשלנות מקצועית איומה שדינה פיצויים הזויים, שים עצמך לרגע קט באזור אי הנוחות שלך, באזור שמבין שהמחלה, החבלה, התאונה, וכל המריעין בישין הם האשם העיקרי. הרופאים אותם אתה כנראה לא מחבב עם הבלם המייצב בתווך (שלפעמים מצליח ולפעמים מועד) והמנסה להחזיר את מאור הבריאות והחיים לפציאנט שלו.

אנונימי/ת
14.03.2023, 23:31

מסובך. אבל - להיות צדיק שעומד ומסתכל מהצד כאילו הוא לא תאה אף פעם - זה מגעיל. להשחיר ציבור רופאים ולבוא בדרישות מוגזמות - יביא לאסון. כל התפלפלות משפטית בין תעוט לרשלנות לא מוסיפה בריאות. לעבוד עם חרב דומוקלס מעליך קשה. לא כולנו גאונים. מה שמוצאה כאן - זה מתקון להפיכת רופאים לפושעים מועדים, שרוב חייהם המקצועיים ילכו לבתי משפט במקום לטפל בחולים. כולנו רק בני אדם שלמדו מקצוע רפואה.
אנחנו עובדים עם אנשים. מטבע דברים תאויות שלנו על אנשים. כולנו צריכים להשתדל. אבל להפוך אותנו לאשמים בכל זה לא נראה לי.
יכול להיות להיות שמימד הזמן והגדלת כמות רופאים יקטין לחץ על הפרסונל ויקטין כמות תאויות . וכמובן שיטות הדרכה צריחות שיפור. צריך לחשוב. רק כנסים זה לא פטרון. וגם לחשוב שרופאים גם אנשים ויש להם חיים פרטיים גם.

09.02.2023, 11:35

דונחין ידידי, המוכר לי גם מבית החולים וגם מהמילואים.
פרט לכך שגם אני קיבלתי טיפול שקדים ואחר כך גלידה כמוך, סיפרו לי הורי שתוך כדי הניתוח שהיה בהרדמה מקומית, בכל עת שלא היה לי מכשיר תקוע בלוע, קיללתי את הרופא בקללות שהיום אי אפשר להעלותן פה מחמת פוליטקלי - קורקט, אלא, שאני כותב כאן כדי לצטט את דבריו של רם ישי שהיה בעבר יו"ר הר"י. הוא אמר ששנאת הרופאים נגרמת היות שזה אחד השטחים הבודדים שבהם גם לאנשי השררה והכסף אין כוח.
בא לו מולטימיליונר לרופא שאומר לו "תדחוף לך לישבן חוקן וכזה" או "אל תאכל את זה ואת זה, תימנע מספורט או עשה אחר כך כזה וכזה, ובכלל תתפשט פה לפניי ותחשוף בבקשה את פי הטבעת שלך". כל כוחו עוצמתו והמוניטין של ה"מלייאן" הזה נעלמים לו אצל הרופא ואחר כך עוד דוחפים לו חוקן, זונדה, טובה רקטאלית, זריקות ואינפוזיות וכו' וכו' . אדם עם הערכה עצמית גבוהה עד אלוהית הופך ליצור קטן ופחדן ליד הרופא ואת זה הוא ממש לא אוהב.
הדבר נכון גם לפשוטי העם ולמעשה לכל בני האנוש. הם מעריכים את הרופאים אבל שונאים אותם .
במחלקה לחינוך רפואי בהדסה (שנפתחה בדיוק בשנה הראשונה ללימודי שם) אמר המורה, שכאשר אדם חולה הוא עושה רגרסיה מוחלטת לינקות. הוא רוצה טיפול כאן ועכשיו , ריפוי כאן ועכשיו וחוסר יכולת לדחיית סיפוקים, הוא רוצה את תשומת ליבו מלאה של הרופא וחושב שהוא בנו היחיד של הרופא, כמו גם שהוא חושב שרק לו יש המחלה הנדונה ("הרופא נבהל כשהוא ראה מה שיש לי").
הפסוק "הטוב שברופאים לגיהינום" איננו סתם פסוק . הוא מסמל את המלחמה הכוללת שבין המדע לבין הדת הפרימיטיבית והנחשלת, את עליונות המדע על האמונות התפלות והשמאנים למיניהם. ובתרבויות מסוימות היה אפילו מאבק פיסי ממשי וגלוי בין השמאנים לבין הרופאים שגזלו לשמאנים את פרנסתם .
למעוניינים אספר, שבזמנו אינגמר ברגמן הבמאי, עשה סרט על המאבק בין המדע הרציונלי לבין האמנות התפלות ושם הסרט הוא "פני מכשף".
עם התפתחות הרפואה ונחשלות הדת הגיע הפירוש המצטעצע החדש לפסוק " הטוב שברופאים לגיהינום" בצורתו כך: כאשר הרופא מטפל בחולה, הוא איננו צריך להיות טוב . הטוב שבו חייב להעלם, ורק ההיגיון הצרוף והמדעי חייב להשפיע על החלטותיו של הרופא . נו , מילא...
לסיכום, שנאת רופאים היא חלק הטבוע אורגנית במקצוע הזה והשיטה היעילה להילחם בה היא :
א. הרבה חוש הומור והרגעת החולה מכל פחדיו,
ב. הסבר לחולה מה מצבו האמיתי ללא הסתר והסתרה,
ג. מתן כבוד לחולה המסכן והתייחסות לבעיותיו כאילו היו בעיות של מי ממשפחת הרופא
ד. התנהגות בוגרת של הרופא עצמו . החולה לא מעוניין להגיע לרופא, המספר לחולה על צרותיו שלו עצמו. הוא מעוניין להגיע לדמות אבהית ( ובימי ה - "מי טו" גם לדמות אימהית)
ה. בזמן הבדיקות להיזהר שבעתיים מלדבר על החולה לפני האחיות או בכלל. החולים שומעים הרבה אבל זוכרים רק מה שמעניין אותם .
בהצלחה

אנונימי/ת
10.02.2023, 05:57

דר שמואל בר, דבריך ובעיקר החלק האחרון ראויים להפוך למאמר. חולקת עליך בנושא דת ורפואה/ מדע, אך אשמור לעצמי. בגדול בלתי ניתן להפריד אמונה צלולה וצחה בבורא עולם לבין מדע. לדאבוני אין בי כוחות נפש להתחיל להסביר חשיבות תורת נביאינו ואבותינו בכול מישורי החיים כולל רפואה.
ממליצה לרופאים ואחיות לקרוא ספרי הרמב"ם ולהנות.
שוב תודה לדר שמואל בר. אין היכרות מקצועית בינינו.

אנונימי/ת
10.02.2023, 09:07

אמונה צחה ? כפי שמשתקפת בדיוני הועדה לחוק ומשפט ? גם היא אמונה צחה ? ונכון, קשה להסביר , כי אין הסבר רציונלי . ע"ע השמדת עם וכוו'

10.02.2023, 16:34

מעניין לו היה דגש על בחירה חופשית, לו היתה ההסכמה מדעת נהוגה בכל שדות הרפואה, מה היו מימדי השנאה?
בחינוך רפואי מלמדים שיש להציע אלטרנטיבות שונות ולקיים קבלת החלטות משותפת. מעט מדי פעמים זה קורה לטעמי. כל הטרמינולוגיה של ׳שחרור׳ מאשפוז יש בה כדי להדגים תפיסה פטרנליסטית עם נימה של כלא. כלומר, אדם בוחר לפנות למוסד רפואי, בוחר להמתין להסבר ולהמלצות רופאיו. המטופלת בוחרת לחיות או להסתכן במוות, בוחרת לקבל או לסרב לטיפול בהתאם לאמונותיה.